ז’ניה גליק (לבית אכנבליט)

28.3.1915 – 13.9.1999

בת זוג ללוצי, אם לעמוס, הגר ושלמה. ממייסדי שמיר.

נולדה בקישיניוב שבבסרביה ב-28.3.1915,

נפטרה ב-13.9.1999.

קבורה בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

ז’ניה נולדה ב-28.3.1915 בקישיניוב, עיר הבירה של חבל בסרביה, למשפחת אכנבליט המסורתית. היא למדה בבית-ספר עממי, המשיכה לתיכון ואף סיימה אותו בהיותה בת 13 הצטרפה לתנועת הנוער “מכבי” ולאחר כשנתיים הצטרפה ל”השומר הצעיר” שם התחנכה עד להגשמה. ב-1935 עלתה ארצה והצטרפה לשמיר. היא נישאה ללוצי ונולדו להם עמוס, הגר ושלמה.

בשמיר הייתה ז’ניה דמות בולטת ופעילה בוועדות רבות. היא לקחת חלק פעיל באיחוד הקיבוצים שמיר ויסעור, וכחברת מזכירות נסעה לשכנע את אנשי יסעור לקיים את האיחוד, בנימוק שקיבוץ גדול יוכל להגיע מהר יותר להתיישבות קבע.

שנים הייתה ז’ניה מטפלת תינוקות, וגידלה את ילדי הקיבוץ הבכורים. את הכשרתה לכך עברה בבית החולים הדסה בחיפה. לאחר תקופה ארוכה בבית התינוקות עברה לעבוד בגיל הרך, וגם שם התמידה כמה שנים. כשהתעייפה מהעבודה בחינוך עשתה הסבה מקצועית והקימה מתפרה בשמיר. היה זה ענף חדש והיה עליה ללמוד אותו מתחילתו. לאחר שהשקיעה את מירב מרצה ותבונתה היא אכן הגיעה להישגים. בעיתונות המקומית נהגה ז’ניה להביע את דעתה והתייחסותה לכל אחד מענפי העבודה, וכן דיווחה מוועדות שבהן פעלה.

אחרי מות לוצי ועזיבת הבנים נשארה ז’ניה בודדה. לאחר כמה שנים חלתה במחלה הקשה שממנה לא החלימה.

יהי זכרה ברוך!

נונה