10.10.1915 – 14.10.1998
בן זוג למדי, אב לעוזי, רחל ויעקב. ממייסדי שמיר.
נולד בבלצי שברומניה ב-10.10.1915, נפטר ב-14.10.1998.
קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.
בן ציון נולד ב-1915 בעיר בלצי שברומניה, וב-1927 הצטרף לתנועת “השומר הצעיר”. ב-1933 יצא להכשרה במסגרת “החלוץ”, ובספטמבר 1936 עלה ארצה. ב-1938 נישא למדי (מרים) לבית שכטר, וביחד הקימו בית בשמיר.
בשנים הראשונות עבד בן ציון בנמל חיפה, ברעפייה, בכיסוי גגות ובבניין, ומאוחר יותר היה רועה צאן. באותו זמן גם היה פעיל מטעם התנועה בכפר אתא. ב-1953 יצא כשליח מטעם הסוכנות היהודית לחוות ההכשרה במרסיי שבצרפת, לטפל בנוער שעבר את המלחמה.
בן ציון, מעמודי התווך של הקיבוץ, כיהן באין ספור ועדות ותפקידים: ועדות החברים, התרבות וההשתלמות, שלוש פעמים כסדרן עבודה, פעמיים גזבר בתקופות לא-קלות מבחינה כלכלית ולפחות שלוש פעמים מזכיר הקיבוץ. בפעולותיו בבית כתב מאמרים רבים לעלון הקיבוץ, ל”חותם” – מוסף העיתון “על המשמר”, ובאידיש לכתב העת “פולק או ציון”.
גולת הכותרת של פעילותו הייתה בתחום החינוך. הוא חינך את חברת הנוער “אבוקה”, ריכז ועדות חינוך, היה מזכיר המוסד החינוכי “הגליל העליון” בעמיר, ריכז את מחלקת החינוך של המועצה האזורית הגליל העליון והיה מהיוזמים והמקימים של בית הספר המשותף “לב העמק”. ב-1977 יזם את “שיח ראשונים” וכיהן בוועדה הציבורית לבחירת מועמדים לקבלת אות “יקיר הגליל”. עם גמר פעילותו במועצה חזר לעבוד במטע ולימים עסק ברישום העבודה של החברים.
ביחד עם מדי גידל בן ציון לתפארת את ילדיהם עוזי, רחל ויעקב, וברבות השנים גם זכו לנחת מנכדיהם ומניניהם.
נזכור את בן ציון כמוביל ומעורב בכל תחומי החיים בקיבוץ. שקול ואחראי בעשייה ובפעילות יחד עם היותו אבא, סבא ובעל משפחה מסור ואוהב.
יהי זכרו ברוך!