י”ג אב תרע”ז – כ”ג כסליו התש”ע
1.7.1917 – 10.12.2009
בת זוג לחנן. אם לאביגיל, יחיעם וגדי. ממייסדי שמיר.
נולדה בבלצי שברומניה ב-1.7.1917,
נפטרה ב-10.12.2009.
קבורה בחלקה המזרחית בבית הקברות בשמיר.
עדה נולדה בבלצי שברומניה, ובת 19 עלתה לארץ ב-1937, כחלק מקבוצת מקימי קיבוץ שמיר.
רוב שנותיה בארץ עסקה בחינוך מיוחד ובהקמה וליווי של ספריית הילדים. משנות ילדותנו זכור לנו הליפט הישן (שעמד במקום שבו נמצא היום גן “שקד”), שבו הייתה עדה מוצאת את הדרך להשיב ילדים אל מסלול הלימודים ואל העניין בלימודים, גם כשהמודעות לנושאים אלה לא הייתה רבה. הילדים שהיו בני טיפוחיה אהבו את המקום ואת שעותיהם הפרטיות והמיוחדות אתה. מהליפט שעמד על חביות עברה ל”בניין ח'” – שניהם כבר אינם נמצאים עמנו. על חורבות אותו בניין ח’, שבו לימדה שנים רבות, הוקם ביתם של נכדהּ ומשפחתו.
בכל שנה, במשך עשרות שנים, הייתה עדה מעודדת קריאת ספרים על ידי ילדים בדרכים מיוחדות, כשגולת הכותרת השנתית” בחירת “מלך הספרים” באירוע חגיגי של חברת הילדים. היא התמידה בעיסוקה בספריית הילדים וידעה ליצור עניין גם אצל ילדים שהיו צעירים ממנה ב-85 שנים. בשנים האחרונות נאלצה לפרוש מהקשר המיוחד הזה עם ילדים, שוודאי חסר לה מאד.
עדה בנתה בשמיר משפחה עם חנן, ונולדו להם אביגיל, יחיעם וגדי. היא זכתה לראות את משפחתה גדלה ומתרחבת.
לנו תהיה זכורה תמיד כאשה “תרבותית” במלוא מובן המילה. כעוסקת בחינוך מתוך איכפתיות ושליחות. לעולם חביבה ומאירת פנים, במיוחד לילדים.
יהיה זכרה ברוך!