תלמה שולר (לבית בלכר)

28.7.1918 – 26.9.2002

בת זוג לחיים. אם ליעל, מירה ואסתי. ממייסדי שמיר.

נולדה ברקוב שברומניה ב-28.7.1918,

נפטרה ב-26.9.2002.

קבורה בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

אמא יקרה,

השעה שעת בוקר מוקדמת, שעת חסד שבה קרירות הסתיו כבר באביב ומראות חייך ניצבים מולי.

ואת – את סיימת לספר לי

סיפור אחרון.

את נחה

גופך עייף,

83 שנות חייך העמוסות באו עד סופן.

ילדותך בעיר רקוב, מותו של אביך בידי פורעים, צאתך להכשרה בתנועה והפרידה מבני משפחתך, כל אלה יצרו בך מעין שופע ורצון עז לבנות חיים חדשים.

לכאן, אל הגבעה הזאת, עלית עם הפלוגה הראשונה בחורף 1944, לממש חלום תמים ומופלא, חלום שהפך לסיפור חיים אמתי. עם היכרותך את אבא ניטע עץ שורשי בעל גזע עבות, שצימח בנים, נכדים ונינים וענפיו הרבים נותנים מקום טוב לחסות בו.

אהבתך למקום ולבית לא ידעה גבולות. בדרכך הצנועה והשקטה, כמעט בחשאי, הייתה ידך מושטת, לסייע ולהיות בלי מילים גבוהות.

רק בפשטות היפה והעדינה שלך, רק לא להכביד,

רק לא להיות לטורח על מישהו זר,

מין עצמאות נאיבית במשהו.

ובזאת הקסמת את הסובבים אותך.

בכל סתיו יוצא האיכר אל גנו, מביט בעלי השלכת בעצב, אך יודע כי תבוא פריחה חדשה.

בסתיו הזה, אמא

תם סיפור חייך.

רק אנחנו, ילדייך, נכדיך והנינים

נמשיך כרחש העלים

לספר את סיפורך.

נתפאר בך ובאבא

כי היטבתם כל כך

לחרוש, לזרוע ולקצור.

יהיה זכרך ברוך!

יעל